לפני שנצלול לתוך מנגנוני הבלימה של מעליות, צריך להזכיר, כדי שנהיה רגועים לאורך הדרך, שמעליות הן כלי התחבורה הבטוח ביותר בעולם.
עכשיו, אחרי שאמרנו את זה, בואו נדבר על התופעה של 'צניחת תא'. כלומר, כאשר תא המעלית נע כלפי מטה במהירות גבוהה מהרגיל.
יש לומר כי לא מדובר בתופעה נפוצה, אבל זהו המצב בין השאר כי יש את מנגנוני הבטיחות שעושים עבודה מצוינת.
התקן תפיסה
המנגנון שמונע צניחה של תא המעלית נקרא התקן תפיסה שבפועל מבצע בלימה של המעלית כאשר מזוהה תנועה מהירה מהרגיל. הבלימה מתבצעת באמצעות מלקחיים שמחוברות לתא המעלית ונסגרות בעוצמה על פסי ההולכה של תא המעלית. פעולת המלקחיים עוצרת את תנועת המעלית, בהתאם לסוג ההתקן.
קיימים שני סוגים של התקני תפיסה:
- התקן לעצירה מיידית – מיועד למעליות סטנדרטיות.
- התקן לעצירה מדורגת – מיועד למעליות מהירות בבניינים גבוהים.
הבחירה בסוג ההתקן לכל מעלית מושפע ממספר נתונים כגון משקל מירבי, מהירות המעלית, גובה הפיר וכד'.
במעליות מסוימות התקן התפיסה מחובר לא רק לתא המעלית אלא גם למנגנון המשקל הנגדי, שנע בכיוון הפוך לתא המעלית.
יש לבצע בדיקת תקינות שנתית של התקן התפיסה ע"י בודק מוסמך מטעם משרד העבודה.
וסת המהירות
התקן התפיסה נכנס לפעולה ע"י וסת מהירות (ריגולטור עליון) שמותקן בראש פיר המעלית או בחדר המכונה של המעלית, בהתאם לסוג המעלית.
השם 'וסת מהירות' יכול להטעות; מדובר בפועל במתקן מכני שעובר כיול כך שיגיב לתנועה מהירה של תא המעלית ויצור משיכה של כבל הווסת המורכב בצמוד לתא המעלית לבלימה נכונה.
את הכיול של וסת המהירות יש לבצע אחת ל-6 שנים ע"י טכנאי מוסמך.
כמו בכל דבר הקשור במעליות, קל וחומר בענייני בטיחות, ההמלצה היא, כמובן, להקפיד על הבדיקות הנדרשות במועדן ועל ביצען כהלכה.
