תופעה: תביעות דיבה (לשון הרע) נגד חברי ועד הבית
לא קיים כיסוי ביטוחי לתביעות לשון הרע. אז איך חברי ועד הבית יכולים להגן על עצמם?
בשנים האחרונות, בעידן הדיגיטל והרשתות החברתיות אנו עדים לעלייה במספר תביעות לשון הרע וכך גם בשיח המתנהל בין ועד הבית לבין דייריו.
חבר ועד הבית נאלצים להתמודד עם מצבים לא נעימים, שלעתים מתדרדרים עד כדי תביעות דיבה (לשון הרע) כנגד חבר ועד.
אלו אמנם מקרים חריגים אך הם נפוצים למדי, כפי שתוכלו לגלות באתרי המשפט, הכוללים גם פסקי דין בנושאים שבין וועד הבית לדיירים.
כמה דברים שחשוב לדעת על תביעות דיבה
המונח הנפוץ "דיבה" אינו מונח משפטי. בלשון המשפטית תביעות אלו נקראות "תביעות לשון הרע", והן חוסות תחת חוק איסור לשון הרע.
פסיקת בתי המשפט בנושא אינה אחידה, והיא מתפתחת ומשתנה לפי העובדות והנסיבות הייחודיות של כל מקרה.
לשון הרע יכולה להיות עבירה פלילית במקביל להיתכנות היותה עוולה אזרחית.
אדם שהורשע בעבירה לפי חוק איסור לשון הרע או במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע/לתובע פיצוי שלא יעלה על 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.
אין כיסוי ביטוחי נגד תביעות דיבה/לשון הרע.
כיצד חברי הוועד יכולים להגן על עצמם?
טיפים בסיסיים שעשויים למנוע מראש התהוות מצב בו עלולים לפגוע או להיפגע:
לא לנהל שיחות קבוצתיות בערוצים דיגיטליים כגון ווטסאפ.
כאשר יש סימנים ששיחה או דיון עלולים להתדרדר – לקטוע את השיח מייד.
לא לשתף אמירות שליליות על דייר בערוצים משותפים או מתועדים – ווטסאפ, סמס, מייל וכד'.
בכל דיון על מחלוקת עם דיירים, לשאוף שהדיון יתקיים פנים-אל-פנים ולא בפרהסיה.
