מקרה יוצא דופן, שהתרחש בבניין אחד, מאפשר להבין סוגייה רחבה בנושא של רכוש משותף. כדאי לדעת
לאחרונה נדרשנו לעסוק במקרה מוזר במקצת, ומאוד ייחודי, אך בהיבט רחב יש לו נגיעה לוועדי בתים רבים בישראל.
בבית דירות מסוים יש 11 דירות. בגלל אילוצי תשתית כלשהם, ל-3 דירות מתוכן יש מערכת ביוב נפרדת. מדוע זה כך יש לשאול את המהנדסים שתכננו את הבניין, אך זוהי המציאות שם.
קרה המקרה ואותה מערכת ביוב נסתמה ונגרמה הצפה לא נעימה. לפי השרברבים שבאו לתקן, הגורם לסתימה היה חפץ כלשהו שהושלך לביוב. מן הסתם ע"י אחד מדיירי אותן 3 דירות שמשתמשות במערכת הנפרדת הזו.
בפני ועד הבית של אותו בניין ניצבה דילמה: האם להטיל את ההוצאות לתיקון על בעלי 3 הדירות שמשתמשות במערכת, או לשלם כרגיל מכספי ועד הבית? כלומר, שכל דיירי הבניין יישאו בהוצאות.
עפ"י החוק, על ועד הבית היה לשלם מכספי הוועד, כפי שנהוג בכל תיקון של רכוש שאינו פרטי (שייך לדירה אחת).
אין דבר כזה 'רכוש משותף חלקי'
החוק בישראל אינו מכיר ברכוש משותף חלקי. בבניין משותף יש שני סוגי רכוש בלבד: רכוש פרטי או רכוש משותף. רכוש ששייך ליותר מדירה אחת הוא רכוש משותף של הבניין כולו.
דהיינו, בהתייחס למקרה הנדון, למרות שמערכת הביוב משרתת רק 3 דירות בבניין, היא נחשבת כרכוש משותף של כולם, ולכן עלויות התיקון חלות על הוועד.
אם זה נראה לכם מוזר ולא צודק, נסו לצאת ממסגרת המקרה הנ"ל, שהוא במידה רבה חריג, ותסתכלו על הסוגייה בהיבט רחב יותר.
הדוגמא הטובה ביותר היא הגג של הבניין.
בפועל, זיפות של הגג מגן מפני דליפות רק על דיירי הקומה העליונה, אך עלויות הזיפות (והסיוד) משולמות מכספי הוועד כהוצאה משותפת לכל הדיירים. לאף אחד זה לא נראה מוזר ולא צודק.
ברור לכל כי החוק אינו יכול לתת מענה לכל מקרה חריג ויוצא דופן. אבל אפילו במקרה המסוים, של מערכת הביוב הנפרדת ל-3 דירות בלבד, בסופו של דבר יש היגיון; שהרי אותם דיירים לא בחרו לבנות לעצמם מערכת נפרדת, אלא נאלצו לקבל את החלטת המהנדסים שתכננו את הבניין בעת שרכשו את הדירה.
כלומר, נקודת המבט הנכונה על המצב היא, שבאותו בניין יש בעצם מערכת ביוב מפוצלת.