פסק דין: אולמרט נגד נציגות הבית המשותף

בתביעה שהגישו בני הזוג עליזה ואהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר (להלן:"התובעים") נגד נציגות הבית המשותף, קבעה המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין, אושרת ארפי אמוראי, כי אין לאפשר שימוש בגג הבית המשותף לצרכים חברתיים ובילוי, מכיוון ששימוש זה סותר את הוראות התקנון המוסכם ופוגע בזכויות התובעים ובתפקוד התקין של הבית המשותף.

מדובר בבית משותף בתל אביב, ברחוב מטמון כהן, שנבנה במסגרת פרויקט תמ"א 38 אשר במסגרתו נבנה הפנטהאוז, נכס השייך לתובעים.

בכתב התביעה נטען כי:

1. הגג המשותף, שהינו חלק מהרכוש המשותף, שימש בפועל לקיום אירועים חברתיים על ידי חלק מהדיירים, אשר דאגו לתחום את השטח ולהציב בו ריהוט כבד וציוד נוסף.
2. התובעים, בעלי הדירה העליונה עם מרפסת צמודה תחת הגג, טענו כי השימוש החברתי בגג המשותף פוגע בפרטיותם, בערך דירתם ובאיכות חייהם וביקשו צווים שיאסרו על שימוש כזה, וכן הוראות להסרת ציוד ותיקון נזקים שנגרמו לגג.
   השימוש בגג יצר מטרדים כמו רעש, לכלוך ופגיעה בפרטיות, ואף סיכן את בטיחות המבנה בשל הצבת ריהוט כבד.
3. התובעים טענו כי השימוש בגג לצרכים חברתיים ובילוי, סותר את הוראות התקנון המוסכם והסכם התמ"א, המגדירים את הגג כשטח תפעולי בלבד המיועד למתקנים טכניים.
4. התובעים דרשו מבית המשפט להורות על הפסקת השימוש הבלתי חוקי בגג והחזרתו לייעודו המקורי.

לאחר שנדחתה טענת הנתבעים למחוק את התביעה על הסף, בשל העדר סמכות המפקחת על רישום מקרקעין לדון בעילות מטרד, העלו הנתבעים טענות אלו להגנתם:

1. שימוש סביר: השימוש בגג לצרכים חברתיים הוא שימוש סביר ורגיל ברכוש משותף.
2. אישור התקנון: התקנון המוסכם אינו אוסר במפורש על שימוש כזה, ולכן אין מניעה להמשיך בו.
3. אי פגיעה ממשית: לטענת הנתבעים, לא נגרמה פגיעה ממשית לתובעים או למבנה כתוצאה מהשימוש בגג.

ההליך המשפטי

לאחר ביקור המפקחת בבית המשותף, ניהול ההליך כולל שמיעת ראיות, ולאחר שהצדדים לא השכילו לסיים את המחלוקת בפשרה, דן בית המשפט בשתי שאלות משפטיות עיקריות:

1. אם השימוש שעשו הנתבעים ברכוש המשותף על הגג, סביר.
2. האם הוראות התקנון המוסכם והסכם התמ"א שוללים שימוש כזה בגג המשותף.