"אנחנו בודקים כל מהלך גם מחוץ לקופסה. כל פרויקט הוא הזדמנות לשפר עוד משהו"

אב בית אמויאל אחזקות בע"מ פועלת בתחום ניהול בניינים כבר יותר מ-20 שנה. החברה פתחה שיטות עבודה ייחודיות, תוך מתן דגש על זווית הראייה של בעלי הנכסים. במקביל אב-בית תומכת בקידום החקיקה להסדרת הענף. אז הלכנו לשוחח עם קובי אמויאל, מנכ"ל ומייסד החברה.

4 שאלות ייחודיות, שאלת הביטוח והשאלה הזהה.

למה אתם דורשים חקיקה לענף ניהול בתים משותפים?

אנחנו לא דורשים שום דבר חדש, אנחנו בסך הכל מצפים שתהליך החקיקה שכבר החל יתקדם. הצעת חוק להסדרת ענף ניהול הבניינים מונחת על השולחן, פשוט צריך לקדם אותה. הרי מישהו כבר הגיע למסקנה שזה חיוני.

הצורך בהסדרה הוא ותיק, אבל עכשיו כאשר בנייני מגורים ומגדלי משרדים הופכים למתחמים מתוחכמים עתירי טכנולוגיה, לדעתי זה דחוף.

המערכות השונות שעובדות היום כמעט בכל בניין חדש, דורשות כל כך הרבה ידע ומומחיות כדי לזהות תקלות וכדי לתת מענה. מעבר לכך שכל אחת מהמערכות בבניין – חשמל, מיזוג, מעליות, משאבות, תקשורת, התראה, כיבוי אש, בחלק מהבתים יש בריכות ומתקני ספורט – כל אחת מהמערכות האלה היא עניין טכנולוגי מתקדם בפני עצמו, האינטגרציה ביניהן מהווה גם היא אתגר עצום. תכלס, אנחנו הייטק.

הצעת החוק נולדה מזמן, כאשר הענף היה הרבה פחות טכנולוגי ומורכב, אז היום על אחת כמה וכמה יש צורך בה. מי שדואג לתחרותיות בענף יכול להירגע; יש מספיק בניינים להרבה מאוד חברות, כולל חברות קטנות, אבל חייבים לוודא שהחיים של בעלי הדירות והמשרדים ושל הדיירים, משפחות ועסקים, יהיו בטוחים ובידיים מהימנות.

מהצד שלנו החברה והצוות פועלים לפי הסטנדרטים הכי מתקדמים. אנחנו כבר הרבה שנים בתחום, ולפני כמה שנים ראינו לאן הדברים הולכים והבנו שכדי להיות איכותיים נצטרך ללמוד איך להתחדש בכל כמה שנים, במקביל לפריצות הדרך הטכנולוגיות.

בתוך כל זה צריך לזכור תמיד שיש בעלי נכסים – דירות ומשרדים – ויש דיירים – משפחות ועסקים – שסומכים עלינו בחיי היומיום שלהם, בבית או בעבודה. אנחנו עובדים עבורם ומחויבים לשלוות הנפש שלהם.

איך מחברים כל כך הרבה אינטרסים מנוגדים?

ראשית, בין בעלי נכסים, דיירים וחברי ועד יש הרבה פחות פערים ממה שנדמה. למעשה יש להם הרבה אינטרסים משותפים. בראש ובראשונה שההתנהלות השוטפת בבניין, חיי היומיום, יהיו נינוחים, נעימים וללא משברים ומתחים. זה משהו שכולם רוצים, כל אחד מהסיבות שלו.
ברגע שמבינים את זה, קל להגיע לתוצאה מוסכמת בכל עניין. כמובן שזה תלוי באמון המקצועי והאישי.

כאשר צריך לטפל במשהו בבניין – תיקון תקלה או התקנה של מערכת חדשה, כל עניין – אנחנו נדע מהר מאוד בדיוק מה צריך לעשות מבחינה מקצועית. זה לא מספיק; כדי שפרויקט יהיה יעיל וזורם חשוב שכולם סביב יהיו רגועים – שהדברים נבדקו ביסודיות, שהמחיר הוגן, שהמקצוענים מיומנים ומנוסים. שדואגים להם.

אני תמיד מסביר לצוותים שלנו: שקיפות היא כל עבודה מרכזי במקצוע שלנו.

תקשורת יעילה תורמת המון לחיבור האינטרסים. כל אחד יודע שיש לו למי ולאן לפנות בכל רגע נתון בכל נושא. כל פנייה מטופלת כאשר המידע והפרטים עוברים מיידית לכל הגורמים הרלוונטיים. כולם מיודעים ומתואמים. ההשקעה שלנו באמצעי תקשורת, החל ממוקד השירות ועד ערוצי הווטסאפ, היא אחת המשמעותיות ביותר שעשינו. היכולת להעביר את המידע בזמן אמת חוסכת כמובן המון זמן, אבל בעיקר תורמת לשיתוף פעולה ולראש שקט.

מי שנמצא זמן משמעותי בענף הזה של ניהול בניינים יודע שאנחנו בעידן של קצב אחר לגמרי. זה לא רק שהכל מורכב יותר אלא שהכל מהיר יותר. אין ברירה, הרי תקלת מעלית בבניין של 4 או 6 קומות לא דומה לאותה תקלה במגדל של 15 ו-20 קומות. וזאת רק דוגמא אחת שממחישה את הדרך שעשה הענף שלנו בעשורים האחרונים ואת ההתמודדויות שבפנינו. בימים אלה למשל אנחנו עוברים עוד מהפכה, שהיא גם טכנולוגית וגם קהילתית – מהפיכת הרכב החשמלי. זה הולך לטלטל את הענף שוב. בעצם, כבר מטלטל.

מה זה בעצם 'חשיבה קהילתית'?

יכול להיות שזאת למעשה המהפכה הגדולה. כדי להסביר ולהמחיש בואו נחזור למגדלי הדירות והמשרדים; אתם יודעים בכמה אנשים מדובר? אפילו בניין של 10 קומות "בלבד", שזה אגב רף לגבי דרישות רגולציה לבתים משותפים, מכיל לפחות 40 דירות. כלומר, בערך 120 בני אדם.
בבנייני משרדים, בשעות העבודה, יש הרבה יותר אנשים באותו מספר קומות. אני חושב שהמספרים האלה נותנים לך מימד על האתגר האנושי בעבודה שלנו.

כל בניין הוא בפועל קהילה קטנה. אני לא רוצה להרחיב על עניינים פסיכולוגיים שקשורים למתח, אבל נדמה לי שהמורכבות ברורה לכל. אתה צריך להיערך לזה ע"י הכשרה מתאימה לצוות, וכלים טכנולוגיים מתאימים כמו שפירטתי קודם.

האתגר הוא כפול: איך נותנים לכל אחד מענה אישי, ובמקביל איך מתנהלים מול הקבוצה, במיוחד כמובן ברגעי משבר, כאשר אנחנו גם החיץ בין הקבוצה לבין הוועד, שהוא – אפרופו מורכבות – בעצמו חלק מהקהילה. האופן בו אנחנו מתמודדים  – חשיבה קהילתית – הוא במידה רבה סוד מקצועי, וממילא אי אפשר לתמצת אותו למשפט קצר.

אבל יש לי סיפור שיכול להאיר את הדברים: לפני מספר שנים ליווינו נציגות של בניין יוקרתי עם 62 דירות, מול הים. האוכלוסייה היתה ברובה תושבי חוץ מבוגרים. הפרויקט היה שיפוץ חיצוני של החיפוי, שהתבלה עם הזמן ולא תאם את האיכות המצופה.
תוך כדי הפרויקט, כשפגשנו את בעלי הדירות, פגשנו גם מטען חששות שהוא מאוד אופייני לדיירים בגיל מבוגר. אינטואיטיבית התחברנו לזה ויזמנו התקנה של אמצעי התראה כחלק מהפרויקט. עשינו זאת מתוך מחשבה שאנשים מבוגרים ראויים לתחושת ביטחון.
מספר שבועות אחרי תום הפרויקט, לשביעות רצון כולם, ההחלטה שלנו התבררה כמצילת חיים; לוח חשמל באחת הקומות הפעיל את מערכת ההתראה שהתקנו ומנעה אסון גדול.

מאז אנחנו בודקים כל מהלך גם מחוץ לקופסה. כל פרויקט הוא הזדמנות לשפר עוד משהו.

למה חברת ניהול צריכה רישיון קבלן?

כן, זה באמת יוצא דופן. הסיבה שחלטנו להחזיק ברישיון קבלן היא בעיקרה תפעולית. הרישיון מאפשר לנו גמישות גבוהה יותר במתן שירותים בסיסיים כגון ניקיון וגינון, תחומים בהם יש הרבה מקרים של העסקה "אפורה".

שאלת הביטוח

ההתייחסות שלנו לביטוח של הבתים שפונים אלינו לקבלת שירותי ניהול נחלקת לשניים – ראשית ביטוח צד ג', שנית כל השאר.

אנחנו כמובן ממליצים על חבילת ביטוח מקיפה, בדגש על ביטוח מבנה ועוד יותר ביטוח נזקי מים, אך בסופו של דבר ביטוחים אלו הם לשיקול דעתו של ועד הבית.
בנושא ביטוח צד ג' אין פשרות – קיומו של ביטוח צד ג', עם כיסוי מתאים, הוא תנאי לעסקה.

אנחנו כחברה כמובן מבוטחים באופן מקיף ומסודר.

טיפים

אב-בית – כרטיס ביקור

למידע נוסף